אילה אורי | לרזות בלי לסבול

מה זה בכלל אכילה רגשית?

מה עולה בדמיוננו כאשר אנו שומעים את המושג אכילה רגשית?
אולי תמונה של בחורה שליבה נשבר בעקבות אהבה נכזבת, ערימות טישיו סביבה, והיא מנחמת את עצמה באכילת חפיסות שוקולד בזו אחר זו? אולי זלילת פיצוחים תוך כדי צפייה מותחת במשחק כדורגל?

האם שוקולד באמת מנחם ומפצה? האם אנחנו מוכרחים לאכול כדי להפיג מתח או שעמום? הרי את המחירים של הנחמות או ההסחות הללו אנחנו כבר יודעים מראש...

לפניכם מדריך קצר וענייני איך לזהות מתי החיבורים בין רגשות לאכילה אצלנו אינם נכונים ועלולים לגרום לנו לאכילת יתר או לבחירת מזונות שלא באמת מזינים.

אכילה רגשית לא חייבת להיות בעיה, יש אכילה רגשית נכונה

איך נדע אם גם אנחנו אכלנים רגשיים?

אכילה רגשית היא אכילה הקשורה לרגשות. האכילה מתעוררת בתגובה לרגש, לאו דווקא לרעב פיזי, או שהאכילה מעוררת רגש בזמן שהיא מתבצעת או אחרי שהיא מסתיימת.

הבשורה הטובה והמרגיעה אולי, היא שכולנו אכלנים רגשיים...
הרי כשרק נולדנו והיינו תלויים לחלוטין בהורינו שיאכילו אותנו, ובעיקר באימנו, לא הייתה מבחינתנו הפרדה ממשית בין הגוף שלנו, האוכל והרגש. חווינו חוויה של רוך, ביטחון, אהבה ללא תנאי, מלאות בקיבה, מלאות רגשית, צרכינו הפיזיים והרגשיים הוזנו בעת ובעונה אחת. אבל עם הזמן משהו התקלקל בשלמות הזו...

אז מה הבעיה עם אכילה רגשית?

אכילה רגשית כשלעצמה היא לא הבעיה האמיתית, אלא הבעיה היא חיבורים לא נכונים
בין האכילה לבין הרגשות.

אכילה רגשית לא נכונה מחוברת לדאגה, פחד, כעס, קנאה, אכזבה, בושה, ייאוש... ומה משותף לכל הרגשות הללו? הם לא נעימים, קשה לנו לשאת אותם בגוף.

וכשקשה ולא נעים, מנסים להדחיק את הרגשות הללו או להימנע מהם, להסיח את דעתנו מהם, ואוכל הוא פעמים רבות אמצעי זמין ומפתה להסחה או להדחקה.

אבל אז מה שקורה הוא שאנו אוכלים לא מתוך רעב אמיתי, לרוב אכילת יתר, ולא מתעכבים לבחור את המזונות הבריאים ביותר שינחמו אותנו...התוצאות במשקל או בבריאות לא מאחרות להגיע ובנוסף לכל אלה הבעיות שעוררו את אותם רגשות לא באמת נפתרו,
במקרה הטוב נדחו בכמה דקות.

אכילה רגשית נכונה, יש דבר כזה

ניתן ליצור חיבורים נכונים בין אכילה ורגשות.
בתהליך הנחיה שמתייחס לרגשות, כמו גם לרבדים נוספים שלנו, כמו אמונות מגבילות לא מודעות ומחשבות, ניתן להגיע קודם כל לזיהוי החיבורים הלא נכונים שיצרנו במהלך חיינו בין רגשות ואכילה. בהמשך מכוונים לניתוק של אותם חיבורים לא נכונים, ואז ליצירה מחדש של חיבורים נכונים, שיביאו לכך שנוכל לאכול בצורה מאוזנת יותר, לפי צרכי הגוף ולרדת במשקל בקלות אם היינו בעודף משקל.
לא פחות חשוב מכך, נוכל לאכול מתוך חופש, ניתן רשות לעצמנו לאכול, ורגשות נעימים כמו שמחה ואהבה יתחברו מאליהם לאכילה. האכילה תחזור להיות מהנה וטבעית, ללא רגשי האשם שקודם התלוו אליה, ואשר ממילא לא עזרו לשינוי.

איך עושים את זה?

המפתח הוא לתת רשות לרגשותינו להתקיים בתוכנו, מבלי לנסות "לפתור" אותם.
ככל שאנו צוברים ניסיון בזיהוי רגשותינו והישארות איתם בשקט, אנו מגלים שלמרות שהרגשות אולי מאוד קשים, מטלטלים ובלתי נעימים, הם חולפים ומתחלפים מהר יותר מאשר אם מנסים להתעלם מהם.
בתהליך ההנחיה גם מתחברים לכוחות ולמשאבים הפנימיים, ופורקים באווירה בטוחה ומכילה רגשות שלא בוטאו, במטרה לסלוח ולהשתחרר ממשקעי העבר. 

בהדרגה אנו מגלים על עצמנו שאנחנו מסוגלים להתמודד עם הכל, שאנו לא צריכים להתנחם ולהירגע כשאנו  כועסים, עצובים, מתוסכלים. הרגשות יכולים לחיות בתוכנו בחופשיות, עד שיתחלפו באופן טבעי, בדיוק כפי שקורה אצל ילדים קטנים, שיכולים להיות עצובים רגע אחד ובמשנהו הם כבר שמחים וצוחקים.

וכשלא צריך להתנחם, האוכל כבר לא דרוש לתפקיד זה, אפשר לפטר אותו... היי, רגע,
שלא ייעלב בעצמו... טוב, נשאיר אותו ב"משרה חלקית" שבה הוא חוזר לתפקידו המקורי – להשביע ולהזין אותנו פיזית ורגשית.

החיבורים הנכונים בין אכילה ורגשות חוזרים ונוצרים. עכשיו כשאנו אוכלים זה מתוך שמחה, חופש, סיפוק, התלהבות, אהבה עצמית ואפשר באמת ליהנות מהאוכל בלי להרגיש אשמים ובלי לקזז אחרי.

תגידו אתם, יש יותר טוב מאשר לחיות בשלום עם הגוף שלנו, עם אוכל, עם האכילה?

10 טיפים יעילים לאכילה רגשית נכונה:

  • כדי לזהות עפ"י התנהגות האכילה מהו הרגש שהניע אותה. נזכרים בהתנהגות אכילה שאנו רוצים לשנות, גם אם לא הצלחנו להימנע מההתנהגות הזו. "מגלגלים את המצלמה" בראש לאחור, מזהים מהו הדחף או המחשבה שקדמה להתנהגות (למשל מה הדחף או המחשבה שקדמו לקימה מהספה לחפש "משהו" בארון ולאכול אותו), ואז עוד לאחור – מהו הרגש שנמצא שם?
  • אם עדיין קשה לכם לזהות את הרגש, שאלו את עצמכם "אם ההתנהגות הזו (למשל הקימה מהספה למטבח) לא הייתה אפשרית עבורי, מה הייתי מרגיש/ה?" פעמים רבות עצם זיהוי הרגש וההכרה זו ממתנת את הצורך באכילה.
  • אם מתעורר בכם דחף לאכול, ובו זמנית זיהיתם שיש לכם צורך רגשי או פיזי שאכילה אינה יכולה לספק אותו, כמו צורך בשינה, במנוחה, בחיבוק או במגע, הבטיחו לעצמכם שתיענו לצורך הזה כאשר תוכלו (או מיד אם זה אפשרי). תגלו שלרוב הצורך באכילה יירגע או יתמתן מיידית.
  • אם אתם מוטרדים במחשבות רבות, בעיקר בהלקאה עצמית, או בהתלבטות תמידית מה נכון לעשות, נסו להאט את הקצב, להבחין בעומס המחשבות... ואז תנו לעצמכם עידוד או חיזוק חיובי על דבר אחד לפחות שהצלחתם בו היום או שהרגשתם טוב לגבי עצמכם.
  • לא לשמור בבטן! כמה פעמים אמרו לכם את זה? צדקו! חפשו את האפשרות המתאימה ביותר עבורכם להעלות את הדברים המציקים לכם בשיחה, לבטא את מה שאתם מרגישים (הקפידו לדבר על רגשותיכם ולא על מה האחר עשה לכם). מחיר ה"לא נעים להגיד" נמוך יותר מהמחיר שתשלמו אם תדחיקו את הרגשות.
  • תחושות הגוף עשויות להיות סימן מצוין עבורנו לרגשותינו. צרבת יכולה להעיד על עלבון וכאב יכול להצביע על כעס או אשמה. לכן היו קשובים לתחושותיכם ואל תתעלמו מהן. גם רעב ושובע הן תחושות, ובאכילה רגשית נכונה הגוף מסמן באופן ברור כאשר אנו רעבים או שבעים. ללמוד להקשיב לתחושות זה תהליך, תנו לעצמכם זמן.
  • ניתן ממש "לשוחח" עם הגוף, למשל כאשר אנו באירוע, מול שולחן עמוס כל טוב. ממש לשאול בדמיון את הגוף "מה בא לך עכשיו?", "אתה עוד רעב?" והכי חשוב – לכבד את התשובות שאנו מקבלים מתוכנו ולפעול בהתאם גם אם זה אומר לאכול עוד קצת.
  • כאשר אתם מרגישים כעס, עלבון, פחד, ייאוש או כל רגש בלתי נעים אחר, אפילו אם זה מתח לא ברור, זה לא הזמן לאכול! גם אם הגיע זמן הארוחה וקראו לכם לשולחן.
    אכילה תוך כדי הרגשת רגשות בלתי נעימים, מחזקת את החיבורים הלא נכונים במוחנו בין אכילה ורגש.
  • לעומת זאת, אכילה כאשר אתם נינוחים, שמחים, חוגגים ונהנים, בתנאי כמובן שאתם רעבים, מחזקת את החיבורים הנכונים ועוזרת להפוך את האכילה הרגשית הנכונה לקבועה ויציבה.
  • אמצו פעילות קבועה של חיבור פנימי ורגיעה כמו יוגה או מדיטציה, או קורס למודעות עצמית, כדי להתחבר לרובד השלום שבכם, ולחוות שקט, שלווה ומיקוד שילוו אתכם בחיי היום-יום.