אילה אורי | לרזות בלי לסבול

רובד האמונות (המגבילות) וההחלטות (הבלתי מודעות)-

ככל שאנו מתקדמים בגיל, ולאו דווקא במודעות שלנו לעצמנו, אנו גם מפתחים מערכת אמונות הקשורות באוכל, בעצמנו בהקשר של אוכל, משקל ודימוי גוף, ומאפשרים לאמונות אלה להפוך למציאות שלנו.

חלק מהאמונות והאמיתות הללו, אולי אפילו רובן, כלל לא הגיעו מתוכנו, אלא ספגנו אותן במהלך חיינו ממקורות שונים, כולל מדבריהם של אנשי מקצוע.

לדוגמא, כאשר החלטתי ללמוד את מקצוע התזונה הקלינית באוניברסיטה, החלטתי זאת כי האמנתי שמה שמלמדים באוניברסיטה הוא האמת. מאז חלפו הרבה שנים, ועם הזמן וניסיון החיים למדתי עד כמה האמת היא סובייקטיבית, עד כמה היא לעיתים משתנה עם הזמן והתפתחות המחקר, ועד כמה היא לא נכונה לכולם...

אחת ה"אמיתות" שלמדתי באוניברסיטה, היא שקצב הירידה הרצוי במשקל בדיאטת הרזייה (גם דיאטת ההרזיה נחשבה כמובן באוניברסיטה לאמת שאין לערער עליה), הוא חצי ק"ג בשבוע.

במשך שנים לא רק שהאמנתי בכך, אלא שגם הבאתי נתון זה בהרצאות שלי בפני פורומים שונים, השוויתי את הישגיי כשהייתי בדיאטות לנתון זה, מדדתי את "הישגיי" כדיאטנית מבחינת קצב הירידה במשקל של המטופלים שלי לפי נתון זה.... כיום אני שואלת את עצמי מי קבע את הנתון הזה ועל סמך מה? מי אמר? מי אמר שזה נכון לכולם?

כיום כששואלים אותי באיזה קצב יורדים במשקל בטיפול אצלי, אני עונה שלא רק שאינני יכולה או מנסה לדעת, אלא שכל ניסיון שלי מישהו להבטיח קצב מסוים של ירידה במשקל הוא בגדר שרלטנות.

ירידה במשקל שונה מאדם לאדם, וגישת הרבדים אינה מנסה כלל להבטיח ירידה במשקל, בוודאי שלא בקצב מסוים. מה שהגישה כן מבטיחה הוא שהאכילה האוטומטית והלא מודעת, בעיקר זו ששימשה כפיצוי רגשי או כהסחה, תפחת משמעותית. בד בבד, האמונות החדשות שייווצרו, אשר יגבירו את הדימוי העצמי החיובי והביטחון העצמי, יתרמו לתהליך הבחירה המודעת בכל הקשור לאכילה. כל התהליך הזה ביחד יוביל אצל מרבית האנשים להרזיה וירידה במשקל, ובוודאי יקרב אותם לשלום עם עצמם, עם גופם ועם האוכל.

דוגמאות לאמונות בלתי מודעות עשויות להיות "אני רעב/ה יותר מאחרים", "אני מוכרח/ה תמיד לנסות מכל מגוון המזונות המוגש", "אחה"צ אני חייב/ת משהו מתוק", "צריך לאכול בכל ארוחה מכל קבוצות המזון", "אין לי כוח רצון, אני חלש/ת אופי" ועוד.

בדוגמה נוספת לאמונה בלתי מודעת נתקלתי אצל אחד המטופלים שלי, שבתחילת הטיפול שקל כ- 150 ק"ג. תוך כדי התהליך, נחשפה באופן ספונטני ההחלטה הלא מודעת שלו להסתיר את מי שהוא באמת. מאחורי החלטה כזו מסתתרת האמונה הלא מודעת  ש"מי שאני זה לא טוב". כאשר מישהו מחליט שלא במודע להסתיר את מי שהוא באמת, את זה שרוצה להשתולל, לצחוק ולהיות משוחרר, אבל אוסר על עצמו להיות כזה, האם פלא שעטה על גופו "מעיל" כה גדול וכבד,  כפי שתיאר את תחושתו בתוך גופו?

בגישת הרבדים, לאחר שאנו חווים את השלום הפנימי שבנו, לאחר שפרקנו את הרגשות וסלחנו, אנו מצליחים גם לראות שאמיתות שונות שהאמנו שהן נכונות לגבי עצמנו, לגבי יכולותינו, הדימוי שהיה לנו על עצמנו, אמיתות לגבי הצורך שלנו באוכל, לגבי אוכל; כל אלה הן רק אמונות.

אמונה ניתן גם לשנות או להחליף, לכן עצם זיהוי ה"אמת" כאמונה הוא שלב המפתח בשינוי זה. בעזרת החיבור לרובד השלום ולאחר הניקוי הרגשי, אנו יכולים להרגיש מספיק מחוברים לתודעה הגבוהה ובעלי עוצמה, כך שנהיה  מסוגלים גם לשחרר את אותן אמונות ולהחליף אותן באמיתות חדשות, שהן תומכות, בריאות ומעצימות, שיחלחלו לעומק תודעתנו תוך כדי התהליך, ויהפכו להיות חלק בלתי נפרד מהמציאות שלנו ומהאופן שבו אנו חווים את עצמנו.